כשלקוח מבקש ממנוע AI להמליץ על ספק שירות, האם העסק שלכם מופיע בתשובה? ואם כן, מה נאמר עליו, ועל סמך איזה מידע? ב־NetLabs, מעבדת המחקר של NETYON, התחלנו מחקר יישומי עצמאי שבוחן איך עסקים מופיעים ומתוארים בתשובות של מנועי AI, והאם אפשר לתעד את הנראוּת הזאת באופן שיטתי לאורך זמן.
מתחילים מהאתר שלנו
המחקר מתחיל באתר של NETYON. לפי פרוטוקול שנקבע מראש אנחנו מתעדים תשובות למערכת קבועה של שאלות עסקיות, בודקים מי מוזכר ואיך, והשלמנו מדידת בסיס לפני פרסום התערבויות התוכן. השאלות נשאלות בעברית ועוסקות בצרכים מסחריים שרלוונטיים לישראל, ולכן גם המסקנות יחולו רק על ההקשר הזה. ממשק בעברית אינו מוכיח כשלעצמו שהבדיקה בוצעה ממיקום בישראל.
מערך המחקר הוא אורכי, עם מדידות חוזרות, ותצפיתי ברובו: מדידת בסיס, התערבות תוכן מתועדת באתר, ומדידות חוזרות בסבבים נפרדים. אין בו הקצאה אקראית ואין קבוצת ביקורת, ולכן שינוי שיופיע אחרי התערבות יהיה קשר בזמן ולא הוכחה סיבתית. כל ממשק מדווח בנפרד: ChatGPT ו־Gemini הם הממשקים העיקריים, Google AI Mode מדווח בנפרד, והגישה ל־Perplexity הייתה חלקית.
מדידת הבסיס הושלמה. נכון ל־4 בנובמבר 2026 היא כוללת 73 תשובות תקפות שנאספו לפני פרסום ההתערבויות: ChatGPT 21, Gemini 25, Google AI Mode 25 ו־Perplexity 2. התערבויות התוכן המתועדות פורסמו מאז, והמדידות החוזרות עדיין לא בוצעו. אין עדיין ממצאים על שיפור, ואין מסקנות ביניים על השפעה של שינויים באתר.
ממצאים ראשוניים: NETYON הומלצה ב־0 מתוך 73 התשובות של מדידת הבסיס (ChatGPT 0 מתוך 21, Gemini 0 מתוך 25, Google AI Mode 0 מתוך 25, Perplexity 0 מתוך 2). בכל 77 התשובות התקפות שנשמרו בסבב המחקר, כולל ארבע תשובות של ChatGPT שתועדו אחרי הפרסום הראשון, לא נמצא אזכור או המלצה של NETYON. מדידת הבסיס היא 73 התשובות שלפני הפרסום בלבד. הממצא תקף רק לשאלות, לממשקים ולמועד שנבדקו; ב־Perplexity הכיסוי חלקי (23 מהשאלות הקבועות לא נמדדו בו), ואימות המקורות היה חלקי.
דיון ומסקנות ביניים: מדידת הבסיס קובעת נקודת מוצא להשוואה, ואינה מסבירה מדוע הממשקים המליצו או לא המליצו על NETYON. בתוך כלי המחקר הזה לא נמצאה המלצה על NETYON. אין להסיק מכך שלעסק אין נראוּת בתשובות AI באופן כללי, ואין להסיק שההתערבויות השפיעו.
יש הבדל בין להופיע לבין לקבל המלצה
אזכור של שם העסק בתשובה, קישור לאתר שלו והמלצה לפנות אליו הם שלושה משתנים שונים, ומקור שהתשובה מציגה ושאומת בפועל הוא משתנה רביעי. טענה באתר של ספק השירות עצמו אינה אימות עצמאי. התשובה יכולה להשתנות כשמנסחים את השאלה אחרת או כששואלים במועד אחר, ולכן אנחנו בוחנים את ההקשר, ולא רק בודקים אם השם מופיע.
מה ידוע ומה עוד צריך לבדוק
בפרק הזה אנחנו מסתמכים רק על מקורות בעברית שרלוונטיים לישראל, ומפרידים בינם לבין השערות המחקר שלנו, שעדיין לא נבחנו מול תצפיות. אף אחד מהפריטים אינו מבטיח אזכור, קישור, המלצה או מיקום.
מה ידוע ממקורות בעברית
- מדידה ב־Search Console: במרכז העזרה של Search Console מתואר דוח ביצועים לתוכן גנרטיבי. אפשר להשתמש בו כדי לראות את הנתונים ש־Google מדווחת על האתר בתכונות ה־AI הגנרטיביות של החיפוש, ולהשוות בין תקופות. הדוח מציג נתונים של Google בלבד, ולא מראה מה נאמר על העסק בתשובות.
- הגדרות הכללה: במרכז העזרה מתוארות הגדרות שקובעות אם תוכן האתר זכאי להיכלל בתכונות ה־AI הגנרטיביות של Google. ההגדרות משפיעות על הזכאות בלבד. זכאות אינה מבטיחה הופעה בתשובה, דירוג או מיקום.
- מחקר ישראלי: איגוד האינטרנט הישראלי בדק בעברית איך אנשים מעריכים תשובות של AI ואת המקורות שלהן. המחקר עוסק בהערכה של תשובות ומקורות. הוא לא עוסק בגורמי דירוג, ולא מציע שיטות שגורמות לעסק להופיע בתשובה או לקבל המלצה. לכן פרוטוקול המחקר שלנו יתעד בכל בדיקה את המקורות שהתשובה מציגה ויצליב תשובות. זו החלטה מתודולוגית של NetLabs, ולא ממצא של המחקר של האיגוד.
השערות המחקר (עברית וישראל בלבד)
- השערת מחקר: עמוד שירות ברור בעברית, שמפרט מה העסק עושה, למי ובאיזה אזור בישראל, ישפר את הדיוק שבו ממשקי AI מתארים את העסק.
- השערת מחקר: פרטים עסקיים זהים באתר ובפרופיל העסק יצמצמו אי־התאמות בתשובות.
- השערת מחקר: דפים שעונים על שאלות אמיתיות של לקוחות בעברית יובילו יותר לקישור לאתר ולא רק לאזכור של השם.
השערת מחקר היא ציפייה שאפשר להפריך, לא עובדה. כל השערה תיבחן מול אותן שאלות קבועות, במספר מועדים ובכמה ממשקים, וכל ממשק ידווח בנפרד. כל תשובה תקודד לפי אזכור, קישור, המלצה ומקור מאומת. תשובה בודדת, שינוי שנצפה בממשק אחד בלבד, או קשר בזמן לבדו, יכולים להיות מתועדים כממצאים תיאוריים, אך אינם מספיקים למסקנה כללית או סיבתית.
מגבלות המחקר ומחקר המשך
מגבלות המחקר: מערכת השאלות קבועה, היא כלי מחקר ואינה מייצגת נפח חיפושים או את השוק כולו; הגישה ל־Perplexity הייתה חלקית, ו־23 מהשאלות הקבועות לא נמדדו בו; ממשקים ומודלים משתנים, ותנאים כמו מיקום והתאמה אישית אינם תמיד ידועים; אין הקצאה אקראית ואין קבוצת ביקורת; קשר בזמן אינו מאפשר להסיק סיבתיות; כמה נכסי תוכן והתערבויות פורסמו באותה תקופה כללית, ולכן אי אפשר לייחס שינוי עתידי לעמוד אחד או לשינוי ניסוח אחד; ואימות המקורות שבתשובות היה חלקי, ומקור שלא הייתה אליו גישה אינו נספר כהיעדר ציטוט.
מחקר המשך: התערבויות התוכן המתועדות פורסמו, והמדידות החוזרות באותן שאלות ובאותם ממשקים עדיין לא בוצעו. לפי הפרוטוקול הן מתוכננות ל־D7, ל־D14 ול־D28 אחרי D0, כאשר D0 הוא מועד הפרסום שאומת בפועל לכל התערבות, ולא מועד משוער של סריקה או אינדוקס. נדווח על ממצאים ראשוניים רק יחד עם ההקשר, המכנה והמגבלות שלהם, ונפריד ביניהם לבין הדיון בהסברים אפשריים. במקביל נבחן איך הידע הזה יכול לעזור לעסקים להבין את הנראוּת שלהם ב־AI. כל תצפית תקפה רק לשאלות, לממשק ולתאריך שבהם נבדקה, ואזכור בתשובה אינו מעיד על התאמה או על איכות השירות.
לשאלת המחקר, למערך המחקר, לפרוטוקול ולמגבלות המלאות בעמוד המחקר של NetLabs
מקורות
- דף עזרה של Google בעברית: Search Console, דוח הביצועים של תוכן גנרטיבי
- דף עזרה של Google בעברית: Search Console, הגדרות הכללה בתכונות AI גנרטיביות
- מחקר ישראלי בעברית: איגוד האינטרנט הישראלי, כשהמקור הוא בוט (הערכת תשובות ומקורות של AI. הוא לא עוסק בגורמי דירוג או בדרכים להופיע בתשובות)
השערות המחקר שבמאמר הן של NetLabs ולא מופיעות במקורות האלה.